<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן ל"ב</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
וללבוש כלאים כדי לעבו' המכס אמרינן בפ' הגוזל (דף קי"ג) ר' יהודה מתיר והלכה כמותו דקי"ל כרבי שמעון דאמר דבר שאינו מתכוין מותר. הרואה חבירו לבוש כלאים פושט מעליו ואפי' בשוק (וצ"ע במנחות). ודוקא כלאים דאורייתא אבל כלאים דרבנן אינו פושטו עד שיגיע לביתו דגדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורהא). [סמ"ק סימן ל"ב]. א) היינו לא תעשה דלא תסור אבל לא תעשה אחר אינו דוחה ולמה נדחה בהשבת אבדה מפני שהוא לאו של ממון. ומפני מה נדחה בטומאות מת הואיל ופרט לך הכתוב ולאחותו ודרשו רבותינו ז"ל ולאחותו יתירה דלאחותו הוא דאינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. וכן כל כיוצ' בזה מכל לאוין המפורשי' בתורה שאינם נדחים. רק של דבריהם.
